יום שלישי, 7 בינואר 2014

יומן קריאה באדולינה דעתי כקורא

שלום לכם קוראים יקרים. אני קראתי את הספר באדולינה של הסופר גבי ניצן ורציתי לשתף אתכם בחוויה שלי כקורא.
ראשית אומר שאני לא בן אדם המרבה לקרוא ספרים מעבר למה שצריך. בדרך כלל זה משעמם אותי אך הפעם זה היה שונה. מיד התחברתי לסיפור, הראש שלי לא הפסיק לחשוב על עלילת הסיפור ועל המסרים הנובעים ממנה. במהלך הסיפור המלך מסביר לעיתונאי גבי ניצן מהו מלך והוא מציג הרבה פרשנויות והגדרות. הוא אומר שמלך זה אחד שלא תלוי בכלום, אחד שלא מפחד לעשות וגם לטעות אחד שלא מפחד לחשוב מחוץ לקופסא, אחד שנהנה מהחיים. אני מאד רוצה להיות בן אדם כזה ומתחילת הסיפור אני רק מנסה להבין כיצד אני גם אצליח להיות אדם כזה. והגעתי למסקנה שזהו דבר בלתי אפשרי . אי אפשר שהכל יהיה מושלם ללא ריבים, כעסים, ויכוחים, וכדומה. הבנתי שבעת קריאת הספר אני מאד נסחפתי והרגשתי כי זהו ספר אשר מדבר יותר מכל על החיים אך לא! זהו ספר דמיוני אש מתאר מציאות מדומה ובדויה . אך למרות הכל ושאני יודע שיהיה מאד קשה לבצע את זה אני לא מצליח להוציא מהראש שלי כיצד אני מצליח להפוך את העולם היום יומי, את האנשים הקרובים אלי יותר מכל למלכים ולא לקורבנות. אני עדיין מתחבט בשאלה הזאת ואני מקווה שבפעם הבאה שאכתב אולי גם יהיו לי תשובות. אחד המשפטים שיותר דיברו אלי היה  המשפט הזה "לכולם יש שפע תירוצים לכעס ולאומללות, ומעט צידוקים לאושר."  הבנתי שאנחנו מאד מאד מחפשים את הכעסים האלו . עבר שבוע מאז שסיימתי לקרוא את הספר ואני לא יכול לזכור בכלל כמה ריבים וכעסים חוויתי בשבוע זה . ועכשיו בדיעבד הבנתי שאני מכור לתחושה הזאת תחושת הכעס והעלבון. אני ואנחנו בכלל כבני אדם חייבם להוציא את התסכול שלנו איך שהוא והוא יוצא בדרך ריב. כמו כן אנחנו גם מכורים לתחושת העלבון והכעס התחושה אשר מציפה אותך וגורמת לך לפרוק כל עול אפשרי בדרך ריב.
דבר דומה אומר הסופר גבי ניצן שאומר שאנחנו מכורים ל"אדולן" הזה שנקרא ריב , שאנחנו מחפשים מלחמות,  מחפשים על מה להפגין ועל מי לכעוס וזה טבוע בנו. אני מקווה שעד הפעם הבא שאכתוב לכם אוכל לחזור עם תשובות ותובנות אחרות מהספר מקווה שגם אתם תוכלו למצוא זמן ולחשוב ולשתף אותי..... נתראה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה